#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המקור לסמיכת גאולה לתפילה?	"הירושלמי יליף מסמיכת הפסוק יהיו לרצון וגו' ליענך ה' ביום צרה, והב""ח סבר דהכל נלמד מהפסוק יהיו לרצון, וע""ע בט""ז (ס""ק א'). וגם נמשל לאוהבו של מלך שדפק על פתחו של מלך וכשיצא המלך כבר הפליג"	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה זוכה לעולם הבא כשסומך גאולה לתפילה?	"1) ביאר הרבינו יונה שבשעת יציאת מצרים נעשו עבדי ה' וכשהוא מתפלל מיד מראה שכמו שהעבד חייב לעשות מצות רבו כן הוא מכיר הטובה והגאולה שגאל אותו הקב""ה ושהוא עבדו ועובד אותו<br>2) ועוד ביאר הרבינו יונה שלאחר שראו הנסים במצרים וכחות של הקב""ה כשהוא מתפלל הוא בוטח יותר בהקב""ה והבטחון הוא עיקר היראה והאמונה<br>[הקה""י חוקר אם סמיכות גאולה לתפילה דין בגאולה או דין בתפילה, ונראה לרא""י סורשר שליט""א דתלוי בב' טעמים של רבינו יונה הנ""ל] "	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי איכא הבטחה שאינו ניזוק כל היום?	"כשסומך גאולה לתפילה כשמתפלל כוותיקין (תוס' ברכות ט' ע""ב, ב""י)"	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באר אם סומכים גאולה לתפילה 1) בשבת 2) ביו""ט?"	"1) הגהות אשר""י סבר דא""צ דשבת אינו יום צרה, אבל הב""י חולק עליו דההוא קרא אסמכתא בעלמא הוא, ועוד תפילת שבת במקום תפילת חול דענייה בעת צרה, והכריע הדרכ""מ (ס""ק א') דלא יפסיק אלא במקום צורך, כגון איש""ר וקדושה [דיש מקילין בזה אפי' בחול] (מ""ב ס""ק ט', ביה""ל ד""ה וטוב) 2) צריך לסמוך גאולה לתפילה, וביאר הדרכ""מ (ס""ק א') דאותו יום של יו""ט בשאר שבועות הוא יום צרה, והבאר הגולה ביאר משום ביו""ט הוי ימי הדין כדתנן בר""ה (ט""ז ע""א) [ונפק""מ יו""ט שחל בשבת א""נ שמיני עצרת ושביעי של פסח דאינן ימי הדין (תהל""ד, שיח הלכה, מ""ב דרשו)]"	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבת, האם עדיף להתפלל תפילה בציבור או לסמוך גאולה לתפילה?	"רע""א מסתפק בדבר ונוטה לומר דתפילה בציבור עדיף, וכ""כ הל""ח והא""ר, אכן הביה""ל (ד""ה וטוב) מסיק כהשאג""א דאין להקל כלל בשבת וצריך לסמוך גאולה לתפילה, ומ""מ בזה יש להקל בשבת לענות לאיש""ר ולקדושה דיש מקילין בזה אפי' בחול."	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עונין אמן אחר גאל ישראל?	"הטור כתב דיכול לענות אמן מברכת הש""ץ [וכ""כ הרמ""א והמג""א (ס""ק ב') ע""פ קבלה], אבל הב""י הביא מהזוהר דאין לענות אמן כלל [ולכו""ע אין לענות אפי' איש""ר וכ""ש קדושה ושאר אמנים (מ""ב ס""ק ג')], והמ""ב לעיל (סי' ס""ו ס""ק ל""ה) כתב עצות להוציא עצמו מידי מחלוקת, ע""ש. ובדיעבד אם שמע הברכה מהש""ץ והוא בין גאולה לתפילה, ממ""ב (שם) משמע דעדיף לענות אמן אבל הערוה""ש (שם, וכאן בסעי' ב') כתב דאין נוהגין לענות."	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשהות בשתיקה בין גאולה לתפילה?	"לא יפסיק יותר מכדי דיבור (פמ""ג א""א סי' ס""ו ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ב'), ומפני זה טוב לפסוע הג' פסיעות לאחוריו קודם שמסיים גאל ישראל (קיצשו""ע סי' י""ח סעי' ב', מ""ב דרשו), והמקור חיים סבר דטוב להסמיך גאולה לתפילה בנשימה אחת (פסק""ת אות א')"	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין לומר ה' שפתי תפתח וגו'?	"הרבינו יונה מסביר דפסוק זה דבוק לפסוק שאחריו דכתיב כי לא תחפוץ זבח ואתנה וגו', ומתפלל דוד המלך דכיון דקרבנות לא מהני על מזידין תהא תפילתו מקובלת ורצויה יותר מקרבנות ואפי' על מזידין [כגון עון דבת שבע] {וזהו הפשט דגדולה תפילה יותר מן הקרבנות (ברכות ל""ב ע""ב)}"	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים כי שם ה' אקרא וגו' קודם שמ""ע?"	"כתב הטור דאין לאומרה בשחרית משום הפסק, אבל מותר במוסף ומנחה [וכן משמע מהתרוה""ד והמג""א (ס""ק ד') דכך נהגו], אבל העטרת זקנים כתב דאין לאומרה כלל."	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התחיל ה' שפתי תפתח, האם מותר להפסיק לענות אמן?	"אפי' להרמ""א דס""ל דמותר לענות אמן על גאל ישראל בין גאולה לתפילה, אסור להפסיק משהתחיל ה' שפתי תפתח (מ""ב ס""ק א', מ""ב לעיל סי' ס""ו ס""ק ל""ה)"	סימן קיא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בש""ץ?"	"צריך לומר ה' שפתי תפתח וגו', וא""צ לומר כי שם ה' אקרא [אפי' במנחה] אבל רשאי לו (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י')"	סימן קיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הש""ץ יכול לדבר קודם חזרת הש""ץ?"	"לא, רק מותר לו לענות איש""ר וכדומה (פמ""ג ס""ק ד', מ""ב ס""ק י') {ונראה דזהו נמי כוונת המג""א (ס""ק ד') דלא התיר אלא להפסיק לדבר מצוה}"	סימן קיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הש""ץ אומר ה' שפתי תפתח בלחש או בקול?"	"המג""א (ס""ק ד') הביא מכתבים בלחש (וכן פסק המ""ב ס""ק י'), אכן בהגהות על הש""ע מביאין מספרי האריז""ל דיאמרנה בקול, והכה""ח (ס""ק י') כתב דאפשר דהכתבים של המג""א היו משאר כתבי תלמידי האריז""ל אשר לא סמך מהרח""ו ידו עליהם"	סימן קיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ה' שפתי תפתח לעיכובא?	"הביה""ל (ד""ה חוזר) דן בזה, ונוטה לומר דלא אמרינן דהוא כתפילה אריכתא אלא שלא יפסיק בין גאולה לתפילה אבל לא כתפילה ממש שיהא צריך לחזור בשביל זה"	סימן קיא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בא לביהכ""נ ומצא שהציבור מתפללין 1) שחרית 2) מעריב?"	"1) לא יתפלל עמהם דסמיכת גאולה לתפילה עדיף 2) יתפלל עמהם, דבמעריב תפילה בציבור עדיף מסמיכת גאולה לתפילה (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן קיא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הגבאי יכול להכריז יעלה ויבא קודם שמ""ע?"	"בשחרית אסור אבל במעריב מותר (דרכ""מ ס""ק ב')"	סימן קיא סעיף ג		
